דיכאון. זו לא בעיה שפותרים לבד
דיכאון קשה להסביר במילים.
זהו מצב של סדק בנפש שהולך וגדל
תחושה שנפער בתוכנו בור עמוק של ריקנות
תהום נפשית שמושכת למטה, חוסר אנרגיה ואין חשק וכוח להיות.
אבל, מחויבות לעצמנו ולנפש שלנו היא תנאי הכרחי לפריחה.
חשוב לדעת שלדיכאון לא חייב להיות מופע דרמטי ויש טווח רחב של חומרות דיכאון. הוא יכול להתקיים בתוכנו בשקט לאורך זמן רב. הדיכאון מתעתע כי אפשר לנהל לצדו חיים רגילים לתפקד "נהדר" לאורך זמן כשהחיים מבפנים, צבועים בגוון פסימי ועמוק, אפילו עד כדי רצון להעלם עד שהדברים יסתדרו.
מהו דיכאון?
אדם בדיכאון לא מרגיש מאוד עצוב כי דיכאון הוא לא ההיפך משמחה. מבחינה פסיכולוגית מדויק יותר לומר שיש ויתור, אדישות, ריקנות, וחוסר משמעות כללית. קוגנטיבית אין שום אופק של אפשרויות, בגוף יש מועקה, חוסר חיוניות עמוקה, ומבחינה רגשית חוסר יכולת לחוות את מגוון הרגשות בחיים ואת אנרגיית החיים, לטוב ולרע, כי הדיכאון משתלט. אם נצייר גרף לאורך הזמן, הוא יהיה יחסית יציב, אך נמוך.
לעיתים רק אנחנו יודעים על הדיכאון שלנו ואפילו לנו לוקח זמן להודות בו. אף אחד לא ממהר להכריז 'אני בדיכאון'.
דיכאון הוא מצב נפשי סובייקטיבי, מורגש יום אחרי יום, עם אנשים ולבד, כשמתעוררים וכשהולכים לישון ובעיקר במעברים בין דברים. חוסר מוטיבציה ליזום ולעשות פעולות, אפילו לצאת מהבית זה לא קורה בקלילות.
איך מזהים דיכאון?
כל אדם יכול בפוטנציאל לחוות דיכאון. גם אם בחוץ יש הישגים גדולים, גם אם לאף אחד אין צל של מושג שקשה לך, גם אם יש על מה להודות, יתכן ומדובר בחוויה של דיכאון.
אז ראשית, אפשר להתחיל בלומר תודה לגוף שלא היה צריך לייצר מופע דרמטי כמו חלילה מחלה או בעיה. ושנית יש להכיר בזכותנו הבסיסית לקבל עזרה מקצועית נפשית ולברר האם מדובר בדיכאון וכיצד נוכל לשפר את איכות החיים שלנו ולהאמין שאנחנו ראויים להרגיש טוב. לחזור לראות אפשרויות, לרצות דברים, אפילו לחלום.
יש חשיבות עצומה להתגבר על דברים לבד.
אך אם למעלה מחצי שנה תחושות הריקנות לא עוברת וכבר נלווית לרוב תחומי החיים, אם אין תקווה, כוחות ועניין באנשים ובמעשים, סביר להניח שמדובר בדיכאון.
מתי הזמן לבקש עזרה? זה בדיוק הזמן וזה בדיוק הפרדוקס. איך אדם בדיכאון יגייס כוחות או מוטיבציה לקבל עזרה? התהום הזו הרי מנתקת אותנו מרצונות. מצרכים. משאיפות.
אנחנו יודעים יותר מכל אחד אחר מתי אנחנו אוהבים, מאושרים או בדיכאון. אז כמה זמן זה כך?
תהיו אמיצים. תכירו בחלק הזה כרגע בחייכם, שלא מצליח לצאת מהבור. מניסיוני הוא מלווה אתכם מספיק זמן. תסכימו לקבל עזרה. אפילו שיש חוסר אמונה ובסיכוי שמשהו יכול לעזור לך, אפילו שלהרים טלפון למטפל זו משימה כמעט בלתי אפשרית, אתם ראויים להרגיש טוב.
תרופות יכולות לאזן. יש שעבורם זה מציל חיים. לעיתים זהו שלב נחוץ ויש להכיר בו בכבוד. כל מקרה יש לבחון לגופו. יחד עם זאת מניסיוני, תרופות, לרוב לא יעילות לאורך זמן ולעיתים יש להן חלק בקהות החושים והרגשות. חשוב שנטילת תרופות תלווה במרחב תומך וברצף טיפולי כי יש משהו רגשי, מהותי שמבקש שנשים לב אליו ונצמח ממנו.
דיכאון זאת לא בעיה שאנחנו צריכים לפתור בעצמינו ואנחנו לא אמורים להתמודד לבד.
תהליך טיפולי נפשי הוא פתרון אמיתי לצאת מדיכאון ופתרון מתגמל כי בטיפול האדם עושה קשר עם עצמו, מגיע לרבדים משמעותיים המובילים לשינוי עמוק ובתוך מרחב תומך. זה יקר מפז.
ראוי לומר כי תהליך טיפולי הוא שעה קסומה, מהנה, בטוחה ומצמיחה שרוב המטופלים ממש מחכים לה, כמו עוגן בשבוע.
צעד ראשון, אני מזמינה אותך לקבוע איתי שיחת הכרות ומשם נתקדם. כאן לוחצים לתאום פגישה