אודות

קצת עלי:

נולדתי בירושלים ב- 1971. תלמידה נצחית של החיים ובתהליכי התפתחות תמידיים.

למדתי פילוסופיה, היסטוריה, קולנוע, אנתרופוסופיה, לימודי תודעה וגם נגרות. 

עסקתי בעריכת וידאו דוקומנטרית, הוראה לגיל הרך בגנים אנתרופוסופיים והוראת קולנוע בתיכון. 

הנחת העבודה תמיד נשארה זהה: כאשר פעוט, ילד וגם אדם בוגר, מקבלים את המרחב התומך, הם ידעו להתפתח בצורה מיטבית ואף לרפא את עצמם. אנחנו כמו גרעין בטבע, שיש בתוכו את הידע להיות עץ שלם. 

המהות של טיפול נפשי היא דרך להתחבר ליכולות ולמשאבים שלנו, זאת אומרת להיות בקשר עם הידע שקיים במערכת ובתוך החיים נדמה שנשכח.

איך הפכתי למטפלת? לא היה לי חלום להיות מטפלת. לקראת גיל 40 כשלימדתי במגמת קולנוע התלמידים היו ניגשים אלי מיוזמתם, משתפים, נפתחים, באים להתיישב בחדר העריכה כאילו היה סלון. הקשבתי להם כמו בספר הנפלא "מומו", התחלתי לשאול מה הקטע שלהם, למה הם באים אלי, כ"כ לא מובן מאליו. יום אחד הבנתי שהערך הטיפולי שיש לי לתת הוא 'בילט אין' אצלי ולא הייתי ערה אליו. ההבנה הזו שינתה את חיי.

כך הגעתי ללימודי הפסיכותרפיה (בשיטת הביוסינתזה) ומצאתי שם איחוד לקשר גוף-נפש-רוח-תודעה שפעם בתוכי ולא היו לי מילים.

כמה מילים אישיות וחשובות:

אנשים נוטים להמעיט בהשפעתה של הסביבה (המרחב שלנו, הדמויות איתם גדלנו ואירועים) על מצבנו הנפשי והרגשי, ואף הבריאותי. לסביבה בילדות ובכלל יש השפעה על הרווחה הפנימית שלנו ועל היכולות. פעם לא הייתה מודעות והיום קוראים לזה אחריות אישית. 

הסביבה משפיעה מאוד על מימוש הפוטנציאל איתו באנו לעולם, לעיתים מגדילה ומחזקת ולעיתים חוסמת לנו יכולות ורגשות. אז אנו לומדים באופן לא מודע דרך מערכות היחסים, להתרחק מהעצמי האותנטי ולוותר על כוח פנימי שיכול לשמש עבורנו כמצפן.

אנחנו יצורים חברתיים, זקוקים לנראות, להכרה, למעטפת. גם בטבע צמח זקוק לתנאים חיצוניים כדי לגדול ולא יכול לספק עבור עצמו מים או אור. טיפול יכול להוות מים ואור. בבגרותנו יש בידינו את הזכות לבחור את הסביבה כמו גם סביבה טיפולית, כדי להרגיש טוב בתוכנו, ועם מי שאנחנו, בכדי לפעול ולממש את עצמנו. מחויבות לעצמנו היא תנאי הכרחי לפריחה.

מעבר לתאוריות ולכלים טיפוליים, זוהי זכות גדולה לעזור לאנשים ולהתלוות אליהם לתקופה, במהלך החיים. 

אשמח להכירך. באהבה מראש, עירית.